בבוקר אביבי בהיר ונהדר...

הייתה לי ילדות מאושרת בחיק הטבע הליטאי השופע. בעליזות שובבה דילגתי מעל השלוליות של גשמי האביב, והחלקתי על המשטחים הקפואים בחורפים. נטול דאגות השתכשכתי במימי נהר הנימן ורצתי בשמחה אחרי הפרפרים הנהדרים, שרחפו בתוך שפעת הפריחה בקיץ.

היו לי הורים, דודים וסבים אוהבים וחביבים, הייתי צעיר, בריא ומוכשר, מלא בתקוות וציפיות לעתיד. בבוקר אביבי בהיר ונהדר, חלף כל זה והתפוגג כערפילי השחר, והפך ללא יותר מאשר חלום רחוק, שפעם, לפני נצח נצחים, חלמתי עליו בהקיץ.