פרק 15 מתוך 45

האם זה עוד רחוק עד לגטו קאונס... ?

הסתבר שהתליינים הליטאים עשו את מלאכת הדמים שלהם "בהצטיינות" כה רבה, שהפורט התשיעי הפך לגיא ההריגה מועדף ע"י הנאצים גם ליהודים שהובאו מחוץ לגבולות ליטא, בעיקר מגרמניה ואוסטריה, מה שנקרא אז בפי הנאצים "יישוב מחדש במזרח" (בגרמנית: Uebersiedlung in den Osten).

כחודש אחרי האקציה הגדולה ראו לפתע בשעות הערב, קבוצת אנשים גדולה מלווה בשמירה הדוקה החולפת ליד גדרות הגטו. היו שם משפחות עם ילדיהם, לבושים היטב שסחבו איתם גם תרמילי גב וצרורות שונים. כאשר ראו אנשים מאחורי הגדר, פנו ושאלו בשפה גרמנית האם זה עוד רחוק עד לגטו קאונס? לא היינו צריכים לנחש הרבה לאן הם מובלים, הדרך הוליכה אל הפורט התשיעי.. היום אנו יודעים כי היה זה אחד הטרנספורטים הראשונים של יהודי מינכן "אל המזרח" ואחריהם הובאו גם אחרים מארצות שונות באירופה.

מובאה מדו"ח קרל יגר מה-1 לדצמבר 1941:

25 לנובמבר 1941: פורט IX קיבל 2,934 איש (מיישבים מחדש מברלין, מינכן ופרנקפורט)

29 לנובמבר 1941: פורט IX קיבל 2,000 איש (מיישבים מחדש מווינה וברסלאו)

שדידת דברי הערך

לאחר זמן קצר פרצו לגטו יחידות חמושות של הגסטאפו, שעברו מבית לבית ודרשו תוך איום בנשק מסירה מיידית של כל דברי הערך. (למסע שוד זה היו הקלגסים הליטאים בלתי רצויים).

צרחות והדי יריות התערבבו זה בזה. ברחובות התגוללו אנשים ירויים. ראיתי כיצד מצמידים את קנה הרובה לרקתו של שכננו, טכנאי השיניים וינוקור ודרשו ממנו למסור את הזהב. הוא רעד כולו ונשבע שוב ושוב שאין לו דבר ואיך שהוא הם הניחו לו לבסוף. אצלנו התנהלו הדברים בצורה יותר רגועה יחסית. הגרמנית הרהוטה שבפינו עשתה את שלה, אמא נתנה להם את טבעת הנישואין שלה ואולי עוד דבר מה והם הסתפקו בזה.

מבצע השוד הזה עלול היה להימשך ימים ולעלות בקורבנות רבים, אילולא התערבותו של האלטסטנרט, שהציע כי תושבי הגטו יאספו בעצמם את דברי הערך וימסרו אותו לגרמנים. השלטונות הסכימו להצעה, לא לפני שהוסיפו לכך איום: שאם לאחר מכן ימצא אצל מישהו מיושבי הגטו דברי ערך, הרי לא רק הוא אלא כל משפחתו ושכניו יוצאו להורג.

למחרת הוקמו נקודות איסוף ותושבי הגטו המבועתים, מסרו בהמוניהם וללא התנגדות את כל דברי הערך שלהם. הארגזים שהוכנו התמלאו בטבעות, עגילים, צמידים ודברי כסף. כך נשדדו מתושבי הגטו רכוש רב, שיכול היה יותר מאוחר לעזור להם להשיג מזון או אפילו להציל חיים.

כנראה שכמות דברי הערך שנאספה מלאה את ציפיותיהם של הגרמנים ולא נעשו יותר חיפושים נוספים בגטו.