פרק #20 - שדידת דברי הערך
הבלוג של צבי כץ
3 למאי 2019
·
2 דקות קריאה, 207 מילים
לאחר זמן קצר פרצו לגטו יחידות חמושות של הגסטאפו, שעברו מבית לבית ודרשו תוך איום בנשק מסירה מיידית של כל דברי הערך. (למסע שוד זה היו הקלגסים הליטאים בלתי רצויים).
צרחות והדי יריות התערבבו זה בזה. ברחובות התגוללו אנשים ירויים. ראיתי כיצד מצמידים את קנה הרובה לרקתו של שכננו, טכנאי השיניים וינוקור ודרשו ממנו למסור את הזהב. הוא רעד כולו ונשבע שוב ושוב שאין לו דבר ואיך שהוא הם הניחו לו לבסוף. אצלנו התנהלו הדברים בצורה יותר רגועה יחסית. הגרמנית הרהוטה שבפינו עשתה את שלה, אמא נתנה להם את טבעת הנישואין שלה ואולי עוד דבר מה והם הסתפקו בזה.
מבצע השוד הזה עלול היה להימשך ימים ולעלות בקורבנות רבים, אילולא התערבותו של האלטסטנרט, שהציע כי תושבי הגטו יאספו בעצמם את דברי הערך וימסרו אותו לגרמנים. השלטונות הסכימו להצעה, לא לפני שהוסיפו לכך איום: שאם לאחר מכן ימצא אצל מישהו מיושבי הגטו דברי ערך, הרי לא רק הוא אלא כל משפחתו ושכניו יוצאו להורג.
למחרת הוקמו נקודות איסוף ותושבי הגטו המבועתים, מסרו בהמוניהם וללא התנגדות את כל דברי הערך שלהם. הארגזים שהוכנו התמלאו בטבעות, עגילים, צמידים ודברי כסף. כך נשדדו מתושבי הגטו רכוש רב, שיכול היה יותר מאוחר לעזור להם להשיג מזון או אפילו להציל חיים.
כנראה שכמות דברי הערך שנאספה מלאה את ציפיותיהם של הגרמנים ולא נעשו יותר חיפושים נוספים בגטו.
הדף נקרא 38 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן