פרק #19 - הזדמנות למקום עבודה מהוגן...

ככלל נתנו לנו להאמין, כי מצבנו ועתידנו יהיה במידה רבה תלוי מהתועלת שהגרמנים יוכלו להפיק מכוח העבודה בגטו. לכן, כאשר מספר ימים אחרי סגירת השערים, הגיעה הדרישה ל-500 אקדמאים צעירים ואינטיליגנטים, לצורך עבודה בסידור ומיון ארכיונים, ראו בכך הזדמנות ראשונה להוכיח את יכולתנו. כך קרה שבבוקר המיועד התייצבו ליד השער של הגטו כמה מאות אקדמאים צעירים שנרשמו מראש, שראו בזה גם הזדמנות להבטיח לעצמם מקום עבודה נוח ומהוגן.

אולם כבר במהומה שפרצה בזמן היציאה ליד שער הגטו, שנעשתה תחת משמר כבד ותוך חטיפת אנשים נוספים מהבתים הסמוכים, כך שמספר היוצאים עלה על המספר המבוקש, לא בישרה טובות. הערב הגיע והיוצאים לא חזרו. בתחילה קיוו שהם נשארו ללון במקום העבודה, אבל גם בימים הבאים לא היה מהם כל זכר, וככל שעבר הזמן והשלטונות התחמקו מהסבר, גבר החשש והחרדה. תוך זמן קצר התפשטה בגטו השמועה הנוראית, שהועברה ע"י ליטאים, כי עוד באותו היום האנשים שיצאו, הובלו לפורט הרביעי ונורו כלם. אחרי זמן קצר, אושר הדבר גם ע"י השלטונות באמתלה של פעולת תגמול על חבלה, שבוצעה כביכול ע"י יהודים. רצח ה-711 אינטליגנטים*, זה המספר שנקב קרל יגר בדו"ח שלו המוזכר לעיל היה למעשה צעד מחושב ומתוכנן מראש, לערוף את הגטו ממנהיגים פוטנציאלים של התנגדות ומרי אפשריים.

בין הנרצחים היה גם אותו שכן, שניצל בנס מידי המרצחים הליטאים, כאשר נחטף יחד עם הגברים האחרים מבית הדירות שלנו, כפי שסופר קודם. בעת ההיא, נס אחד בלבד כבר לא היה מספיק יותר, כדי להישאר בחיים.

הרצח הזדוני של האקדמאים, היה אפוא אקורד הפתיחה של תקופת הגטו וסימן לעתיד להתרחש. משהו נורא עמד בפתח והאופטימיות ההתחלתית התחלפה במצב רוח קודר ומחשבות מעיקות על הצפוי לנו בהמשך. אך לא נשאר הרבה זמן להרהורים ושאלות. עוד לא התאוששו מאסון זה וכבר ירדו הנוראות בזה אחר זה על תושבי הגטו ההמומים.

* מדו"ח קרל יגר מה-1 לדצמבר 1941: 711 Intell.-Juden aus dem Ghetto als Represalie fuer eine Sabotage-Handlung

נכתב על-ידי
צבי כץ
לרעייתי אסתר שעודדה ותמכה בי לאורך כל הדרך. לילדי ונכדי: מיכל חגי, דור, טל, אמיר יעל ואיתי, כדי שיבינו כמה טוב להיות בני חורין בארצנו. לאבי יצחק, שנעלם בשואה ועקבותיו לא נודעו. לאימי חסייה (לולה) ז"ל, שהעפילה יחד איתי לארץ. לאחותי דיטה, תיבדל לחיים ארוכים, שבזכותה שרדתי. לגיסי יהודה, שצעד אל מול כדורי הגסטפו וזמר עברי על שפתיו. ולזכר כל בני משפחתי היקרים, שלא זכו ונשארו שם לנצח.
הדף נקרא 83 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי