מָכַרְתִּי אֶת הַצְּחוֹק שֶׁלִּי לְיוֹתָם מ-יא' 2

עָבְרוּ שָׁנִים מֵאָז הֶחְזַקְנוּ יָדַיִם אַךְ עֲדַיִן אוֹ בֵּינְתַיִם

בֵּין מֶרְחַקֵּי הַזְּמַן, נוֹתַר הָרֹשֶׁם הַוַּדָּאִי - יוֹתָם גָּמִישׁ יוֹתֵר. 

כְּשֶׁהוּא מוֹתֵחַ אֶת הָרַגְלַיִם, הַצְּדָדִים מִתְחַלְּקִים

וּכְשֶׁהוּא מִתְכּוֹפֵף לָרִצְפָּה עִם כַּפּוֹת הַיָּדַיִם

אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַוְּרִידִים מְפַמְפְּמִים בְּמִקְצָב זֵהֶה למְנוּחָתִי

וּבִזְמַן שֶׁשָּׁתִיתִי לִשְׁנֵינוּ אֶת הַבָּרָד הַסָּגֹל

הוּא הִסְפִּיק לִפֹּל וְלִפְעֹר מִן סוּג שֶׁל בּוּר

בְּתַחְתִּית הָאֲדָמָה שֶׁלִּי

גִּבּוֹר