מִַתּתי פַּעַם
אֲנִי זוֹכֵר בְּבֵרוּר
חֵץ יָשָׁר לְתוֹךְ הַלֵּב
הַפְסָקַת נְשִׁימָה
בְּעָתָה.
וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֲנִי נִזְהָר
לִשְׁמוֹר עלַיי חַי
לְהָגֵן עַל הַנְּשָׁמָה.
עַכְשָׁיו אֲנִי כְּבָר זָקֵן.
רָאִיתִי מדבר
חָיִיתִי שְׁמָמָה
וְלָמַדְתִּי שֶׁאִם כְּבָר לָמוּת,
אָז רַבָּאק,
שֶׁיִּהְיֶה מֵאַהֲבָה.