הָיָה יוֹם שִׁשִּׁי חַם, הָלַכְנוּ לַמִּצְעָד, 

אֶת הַסּוֹד, כְּמוֹ בְּכָל פַּעַם, עָטַפְתִּי בִּמְעִיל

וַאֲנִי עִם בֶּגֶד קָצָר וּבוּשָׁה.

כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, הוּא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְהֵבִיא לִי חוֹבֶרֶת לַנֹּעַר.

הִתְרַגַּשְׁתִּי לִרְאוֹת אֶת הַגּוּף עַל הַדַּף, מְצֻיָּר, עוֹד לֹא חָשׂוּף.

כְּשֶׁהָיִיתִי חַיָּל, הוּא נִכְנָס אֵלַי שׁוּב, בִּשְׁמִירָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה.

הִתְרַגַּשְׁתִּי מִמָּה שֶׁאָמַר לִי חַיָּל גַּמְלוֹנִי, לְבַנְבַּן וְחָצוּף.

הוּא מֵבִיא אוֹתָם אֵלִי בַּחֲלוֹמוֹת, 

בַּמִּקְלַחַת, כְּשֶׁהָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

הוּא מֵבִיא אוֹתָם אֵלִי בְּמִדְרָכוֹת,

הֵם הוֹלְכִים מוּלִי, הָעֵינַיִם אַט חַגּוֹתָ.

לִפְעָמִים צְרִיכִים לַחֲצוֹת רְחוֹבוֹת שְׁלֵמִים

כְּדֵי לְהַגִּיד מִשְׁפָּט אֶחָד.

לִפְעָמִים, מַסְפִּיק רֶגַע, 

בִּשְׁבִיל לְהַפְשִׁיט אֶת הַסּוֹד מִמְּעִילוֹ.

בְּקָרוֹב אֲנִי עוֹזֵב אֶת הַדִּירָה,

עוֹזֵב אֶת תֵּל אָבִיב.

אַתְחִיל, מִלְּפָרֵק אֶת הָאָרוֹן.