הַבֹּקֶר הָיָה רָטֹב וְאָפֹר.

נִכְנַסְנוּ אֶל הַחֶדֶר

בְּחִיּוּךְ מְנֻמָּס וְסָרוּג.

רָצִינוּ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תֵּצֵא,

אַךְ הָעֲנָנִים הִמְשִׁיכוּ לָבוֹא.

וְכָךְ עָבַר הַיּוֹם.

הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד לְאַט,

יֵשׁ אֶת מָה שֶׁאֲנִי יָכוֹל

וְאַתְּ מָה שֶׁאַתְּ.

הַמַּבָּט מְפֻיָּס, הַחִיּוּךְ גְּמָלוּנִי,

יֵשׁ אֶת מָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה

וְאֶת מָה שֶׁאֲנִי.

בַּמִּטְבָּח הַמָּרָק רוֹתֵחַ.

כְּשֶׁזֶּה חַם, זֶה מוּכָן

וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׂפָתַיִם.

אַתְּ בָּדַקְתָּ עִם הָאֶצְבַּע

וְאָמַרְתָּ: אֶפְשָׁר לְחַכּוֹת,

זֶה טָעִים גַּם פּוֹשֵׁר.

בַּחוּץ הַגֶּשֶׁם פָּסַק.

אַחֲרֵי הַשְּׁלוּלִית,

אַתְּ הָלַכְתְּ מַעֲרָבָה וַאֲנִי לַמִּזְרָח.

בַּפְּנִיָּה, הִסְתּוֹבַבְתָּ לְרֶגַע, 

וְחָזַרְתִּי לִלְחֹץ אֶת יָדְךָ.

הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה.

הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד עָלֵינוּ לְאַט,

יֵשׁ אֶת מָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ

וְאֶת מָה שֶׁאַתְּ.

הַמַּבָּט מְפֻיָּס, הַחִיּוּךְ גַּמְלוֹנִי,

יֵשׁ אֶת מָה שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה

וְאֶת מָה שֶׁאֲנִי.

(לֹא נוֹעַדְנוּ אֶל עַל

וְלֹא הַתְהוֹמָהּ.

זֶה פָּשׁוּט הָיָה.

וְנִגְמַר.)