אִבֵּד הַיָּם אֶת כְּבוֹדוֹ

אִישׁ לֹא בָּא אֵלָיו.

אִבֵּד הַיָּם אֶת גַּלָּיו

וְהַיּוֹם הוּא מַרְבָד קָפוּא.

אִלֵּם הַיָּם, שָׁקֵט הוּא מְאוֹד

אֵינוֹ מַזְהִיר עוֹד

אֶת הָרוֹחֲצִים בַּלֵּילוֹת.

שָׁכַח הַיָּם אֶת צִבְעוֹ,

נָטַשׁ אֶת אוֹהֲבָיו -

פּוֹסְעֵי הַחוֹלוֹת

צוֹפֵי הַמֶּרְחַקִּים.

שׁוֹתֵק הַיָּם, נָח הוּא מִזַּעְפּוֹ

רַק נָסוֹג וְנָסוֹג

אֶל תּוֹךְ קַרְקָעִיתוֹ.

אֵין אִישׁ שֶׁיַּרְגִּיעַ

אֶת רוּחַ אַפּוֹ

אֵין מִי שֶׁיּוֹשִׁיט

יָדוֹ אֶל אָפֹר

וְיִדְלֶה פִּסַּת שָׁמַיִם

שֶׁתָּאִיר בְּתָכֹל

אֶת לְבָבוֹ.