כָּל פִּסַּת שֶׁמֶשׁ עַל בְּגָדֶיךָ

הָיוּ לִי כִּנְשִׁיקוֹת

שְׂעָרְךָ הַמְּתֻלְתָּל נִזְרַק

כִּלְאַחַר יָד אֶל כְּתֵפֶיךָ הַשְּׁזוּפוֹת

כְּמוֹ שֶׁל אֵל יְוָנִי

שֶׁל אָדוֹנִיס אוּלַי,

לֵבַנְטִינִי.

זִהִיתָ אֶת פָּנַי הַמְּטֻשְׁטָשׁוֹת

מִקֶּצֶף הַיָּם

וְרַצְתָּ

גַּם בְּרִיצָתְךָ הָיָה מִן הָרִקּוּד

זָרַקְתָּ אוֹתִי אֶל הַחוֹל

אֶל הַחַיִּים

וְרָאִיתִי אוֹתְךָ מְחוֹלֵל בִּתְנוּעוֹת עֲדִינוֹת

בֵּין הַגַּלִּים.

לוּ הָיָה לִי אֶת הַכּוֹחַ לָרוּץ אֵלֶיךָ בַּחֲזָרָה

לָחוּג אִתְּךָ בְּרִקּוּד לְזוּג

אֲבָל רַק צָפִיתִי בִּשְׁרִירֶיךָ 

הוֹפְכִים לַאֲבָנִים.

בִּילִי אֵלִיּוֹט קָרְאוּ לְךָ

בִּילִי אֵלִיּוֹט מֵהַכְּפָר

עַכְשָׁו אַתָּה בִּילִי אֵלִיּוֹט

שֶׁל הַיָּם.

לזכרו של איימן סאפיה, הרקדן מכפר יאסיף