לָקַחְתְּ אֶת לִבִּי הַשֵּׁנִי

וְאַתְּ מַחֲזֶקֶת בּוֹ

מְשַׁמַּרְתּוֹ בְּצִנְצְנוֹת פוֹרְמָלִין.

נוֹתַרְתִּי עִם לֵב אֶחָד

אָחוּז בִּסְבַךְ קוֹצִים

וְרָדִים אֵינוֹ מֵרִיחַ

שָׁמַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה.

בְּלֵילוֹת שַׁבָּת אֲנִי קוֹרֵא

לְאוֹר מְנוֹרַת הַחֵרוּם

מִכְתָּבִים שֶׁכָּתַבְתִּי

וְעוֹד טֶרֶם שָׁלַחְתִּי

לְלִבִּי הַשֵּׁנִי

הַמָּצוּי אֶצְלֵךְ.

אוּלַי אֲפַרְסֵם שֶׁאָבַד.

אָבַד לִי לֵב

הַמּוֹצֵא הַיָּשָׁר

הַמֵּשִׁיב הָאוֹהֵב

מֻזְמָן לְהַשְׁאִיר אֶצְלוֹ.