מִכָּל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם

אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִבְחֹר

דַּוְקָא בְּזוֹ.

הִיא נִגְלֵית לְעֵינֵי תַּחַת שְׂמִיכַת הַפִּיקֶה

רַחַשׁ הַמְּאַוְרֵר הַמִּסְתּוֹבֵב עַל הַתִּקְרָה

עֲדַיִן נוֹסֵךְ בִּי שֵׁנָה.

קוֹלָהּ מִתְהַמְהֵם

מִתְרַפֵּק, מִתְפַּנֵּק.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּמוּיוֹת

אֵיךְ הִצְלַחְתִּי לְהַצְבִּיעַ דַּוְקָא עָלַיִךְ.

אֲנִי מְנַסֶּה לְעָטְפֵךְ, אַךְ אַתְּ מִתְגַּלְגֶּלֶת הַרְחֵק מִמֶּנִּי, 

עִם הַשְּׂמִיכָה אֶל קְצֵה הַמִּטָּה

לֹא מוּדַעַת.