אִם מָחָר תִּסְתַּיֵּים לָהּ דַּרְכִּי
וְיַגִּיעַ סוֹפִי הָרָגוּעַ,
אֶזָּכֵר בְּחוֹפִים רְחוֹקִים
בְּעַרְסָל מִתְנַדְנֵד לוֹ בָּרוּחַ.
בֶּעָצֵי הַגּוּיָאבוֹת בַּשְּׁבִיל
שֶׁקִּישְּׁטוּ מִדֵּי יוֹם אֶת בֵּיתִי,
בְּיָרֵחַ זוֹרֵחַ מַפִּיל
אֶת אוֹרוֹ עַל חַלּוֹן מִיטָּתִי.

אִם מָחָר תִּסְתַּיֵּים לָהּ דַּרְכִּי
מַסָּעִי יִגָּדַע כָּךְ פִּתְאוֹם,
אֶזָּכֵר בְּשָׂדוֹת יְרוּקִים
בִּשְׁקִיעָה שֶׁל סָגוֹל וְכָתוֹם.
בְּחִיּוּךְ מִזָּרִים בָּרַכֶּבֶת
בְּרִיצָה שֶׁל כְּלַבְלַב בַּגִּנָּה,
בְּרוּחַ פָּנִים שֶׁנּוֹשֶׁבֶת
בְּתָוִוים שֶׁל תֵּיבַת נְגִינָה.

אַךְ דַּרְכִּי לֹא מָחָר מִסְתַּיֶּימֶת
וְעֵינַי לֹא רוֹאוֹת אֶת הַסּוֹף,
רַק מִילִּים כְּמוֹ עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת
הַבְטָחוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ אֶל הָרְחוֹב.