בואי נדלג על כל ההתחלה
ונגיע ישר למנוחה ולנחלה.
לשלב בו אני כבר מכיר כל עצב בך
וכל בת שחוק.
יודע מה מצחיק אותך
וממה להיזהר, כדי שלא תתרסקי.
ננחת ישר לזמן בו את מפטפטת עם אימא שלי בסלון
ואני 'מסדר רק משהו קטן במחשב' לשלך.
נפסח על כל האי נעימויות
ונתעלם מרגישויות היתר
ופשוט נאהב כל רגע וכל שנייה,
כל צחוק וכל בדיחה.
כי בדיוק הרגע הבנתי שכבר ממש מההתחלה,
עם כל העצב והרגישויות,
למדתי אותך הכי טוב.