מילים ולחן: ליאור רשף

בְּכָל פַּעַם שֶׁפָּתַחְתִּי תַּ'דֶּלֶת 
שִׁלַּמְתִּי עַל זֶה בְּחַיַי 
הָיִיתָ טָעוּת, 
כְּמוֹ זוֹ הַקּוֹדֶמֶת, 
כְּמוֹ זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ: "דַּי!" 

וְאַף זוֹ הַפַּעַם 
כְּמוֹ גַּם אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים בֶּעָבָר 
אֶצְטַמֵּק אֶל עַצְמִי וְאִירַק דָּם 
וְאָתָּה לֹא תֵּדַע עוֹד דָּבָר 

אַךְ אֲנִי, בֵּינוֹתַי, שׁוּב אָמוּת 
וְלֹא תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ 
אֵיךְ אֶסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת הַזֹּאת 
לְזֶה שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֶיךָ