"משפיל גאים עדי ארץ, מגביה שפלים עדי מרום, מוציא
אסירים ופודה ענווים"... (מתוך התפילה; נוסח ספרד)

מֶלֶךְ הָרֵיְטִנְג נִמְצָא תָּלוּי בַּמִּקְלַחַת
בְּתָאוֹ בְּבֵית הַמַּעֲצָר נִיצָּן בְּרַמְלָה.

מֶלֶךְ הָרֵיְטִנְג תָּלָה עַצְמוֹ בִּישִׁיבָה
מִבֶּרֶז שֶׁגָּבְהוֹ מֶטֶר אֶחָד,
בְּעֶזְרַת כֶּבֶל שֶׁל קוּמְקוּם חַשְׁמַלִּי.

בְּשָׁעָה שֶׁבַע בַּבֹּקֶר הַסּוֹהֲרִים
נִכְנְסוּ פְּנִימָה לִבְדִיקָה
דִּבְּרוּ אִתּוֹ וְיָצְאוּ דִּבְּרוּ אִתּוֹ וְיָצְאוּ

עַד שֶׁדִּבְּרוּ אִתּוֹ וְיָצְאוּ כַּעֲבֹר
עֶשֶׂר דַּקּוֹת נִמְצָא תָּלוּי.

מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אֶרֶץ,
מַגְבִּיהָה שְׁפָלִים עֲדֵי מָרוֹם,
כַּמָּה הַרְבֵּה רֵיְטִנְג הָיָה לוֹ בַּסּוֹף.