קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנוֹת
טָווּ בְּרֹךְ אֶת רִקְמַת דְּמוּתָהּ.
וְחֹשֶׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹת רוֹטְטוֹת
שֶׁל אוֹהֵב מִתְקָרֵב
פָּתַח חֲלָלִים שֶׁל טֹהַר
שֶׁעָלוּ כְּמוֹ דֶּשֶׁא
בָּאֲנָשִׁים הָרְחוּצִים.

וְהֵם פּוֹסְעִים בַּמִּדְרָכוֹת הָרְחָבוֹת
כְּמוֹ סַפָּנִים מִימֵי קֶדֶם,
נוֹשְׂאִים מִנְחָה שֶׁל עַפְרוֹת זָהָב
מֵאֳנִיּוֹת הַחוֹל שֶׁכָּלוּ
אֶל מִפְרַץ הַשַּׁבָּת הָרוֹגֵעַ.

וּמִמַּעַל לַהֲקָה שֶׁל נָשִׁים בְּלָבָן,
כְּיוֹנִים נִדְהָמוֹת מֵהַנֹּגַהּ
שֶׁפָּרַח אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַחַם.