פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הָאֵשׁ

נְטוּלַת פַּחַד

מְלֹאת יֵאוּשׁ

קוֹפֶצֶת אֶל הָרִיק

חַסְרַת מוֹרָא

אֲכוּלַת אַשְׁמָה

צוֹלֶלֶת אֶל מַעֲמַקֵּי הַיָּם

מִבְּלִי לְהַסֵּס

מוּצֶפֶת בְּדִידוּת

וְאֵין מִי שֶׁיְּכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ

וְאֵין מִי שֶׁיִּתְפֹּס אוֹתִי בְּסוֹף הַנְּפִילָה

וְאֵין מִי שֶׁיִּמְשֶׁה אוֹתִי מֵהַיָּם

זוֹ רַק אֲנִי וְהַיֵּאוּשׁ

רַק אֲנִי וְהָאַשְׁמָה

רַק אֲנִי וְהַבְּדִידוּת

וְהַבְּדִידוּת קָשָׁה הִיא מִכֻּלָּם, תְּחוּשָׁה עֲמֻקָּה וְכוֹאֶבֶת,

שֶׁנּוֹבַעַת מִבִּפְנִים אֲבָל לֹא יוֹצֵאת הַחוּצָה, אֶלָּא מְצִיפָה אֶת כֻּלֵּךְ בְּגַלִּים.

וַאֲנִי טוֹבַעַת בְּתוֹכָם