נובמבר 2016. הגב שלי הורג אותי וכלום לא עוזר כלום. כלום. התקופה הכי ״עצלה״ בחיי, לא רץ, לא אופניים אז אני יודע שאני לא דופק אותו בשום אופן. אין לי בלטים או חוליות שזזו. אני יודע שאין לי באמת בעיה אבל הגב שלי הורג אותי.

אני לא מצליח לישון מרב כאבים. אני זומבי. מיכל בחודש שישי והדבר היחיד שמצליח להעביר לי את הכאב זה טיפולים של ״אנרגיה מרפאה״. זה מעביר את הכאב לשעתיים-שלוש, אני נרדם וקם שוב מרב כאבים.

ואז אני נזכר בסיפור שחבר סיפר לי כשהתמודד עם בעיה דומה ואני מבקש את הספר שהוא המליץ עליו שנים לפני כן... ״ריפוי הכאב הכרוני״ של ד״ר ג׳ון סארנו M.D.

ד״ר סארנו מספר על מטופלים שלו שהיו להם כאבים נוראיים בגב אבל הוא לא הצליח למצוא להם שום בעיות מבניות ועל מטופלים אחרים שחיו בלי שום בעיות והגב שלהם היה מפורק - חוליות, בלטים - הכל אלטעזכען אבל הם לא הרגישו כלום. הוא מגיע למסקנה מרחיקת לכת שלפעמים הגוף מסיח את דעתנו כדי שלא נתמודד עם רגשות שגדולים עלינו. באררט דרך הנוכחות, פאולטי קורא לזה ״השומר״. חלק בתוכנו ששומר עלינו מפני עצמנו לא ידוע ולא מוכר. מה??? תגיד שוב.

ד״ר סארנו אומר שכשיש משהו overwhelming, מועקה שאנחנו לא יכולים לשאת - הגוף מייצר כאב. הכאב הנורא הזה גורם לנו להיות עסוקים בו במקום בבעיה עצמה שהיתה תובעת מאיתנו מחיר רגשי שאנחנו פשוט לא יכולים לשלם. והכאב הזה יופיע במקום שבו היינו מצפים למצוא כאב ממניע פיזי - כמו הגב התחתון, פיברומיאלגיה ושאר מריעין בישין. זה לא אומר שלא יכולה להיות בעיה מבנית! 

במשך מאה וחמישים עמודים ד״ר סארנו מתאר המון מקרים כאלו ואז נותן את הפרוצדורה: