קֹדֶם הוּא נוֹלַד כְּרַעֲיוֹן : 

רָאָה הַכֹּל אַךְ נוֹתַר בִּלְתִּי נִרְאֶה.

אֲפִלּוּ לֹא "בָּהִיר דַּיּוֹ" כְּדֵי לְהִתְבַּלֵּט בְּקַוֵּי הַמִּתְאָר שֶׁלּוֹ,

פֶּן יִתָּקְלוּ בּוֹ בְּרֶגַע שֶׁל הֶסֵּחַ דַּעַת.

אַט אַט הֵחֵל מְשַׁיֵּט בְּעוֹלָם מוּאָר וְרוֹעֵשׁ,

מְחַפֵּשׂ אֶת כּוֹכַב הַצָפוֹן בָּרָקִיעַ הַבָּהִיר,

בַּמָּקוֹם בּוֹ הַכּוֹכָב מְנַצְנֵץ וּמַדְרִיךְ אֶת הַנַּוָּדִים

וְהַמְּנַוְּטִים בָּמִדְבַּר.

מְעַטִּים יָדְעוּ עַל קִיּוּמוֹ כִּי מָה שֶׁלֹּא רוֹאִים - לֹא קַיָּם.

גַּם אִם הִדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם אוֹ גָּרַם לָהֶם לִכְאֵב בֶּטֶן אוֹ לִבְכּוֹת.

רַק כַּאֲשֶׁר הִבְשִׁיל לִכְדֵי צוּרָה תָּאִית

וְאֻפְסַן בַּמָקוֹם הַמּוּגָן בְּיוֹתֵר לְמֶשֶׁךְ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים,

יָכוֹל הָיָה לָצֵאת מִמְּקוֹם הַמִּסְתּוֹר שֶׁלּוֹ

וַעֲדַיִן נוֹתַר נֶעֵלַם מֵעֵינַי כֻּלָּם.

בִּנְשִׁימַת חַמְצָן וּמִפְגָּשׁ עִם בְּרִיָּה, הֵחֵל לְקַבֵּל צוּרָה.

הוּא לָמַד לָלֶכֶת, הוּא לָמַד לְהַבִּיעַ.

הוּא מָצָא אֶת הַצְּלִילִים שֶׁיְּבַטְּאוּ אוֹתוֹ וַעֲדַיִן נִשְׁאַר מֻצְפָּן 

כִּי רַק מְעַטִּים בּוֹדְדִים יָדְעוּ שֶׁהוּא קַיָּם.

עִם הַזְּמַן, הוּא לָמַד שֶׁמַּשְׁתִּיקִים אוֹתוֹ

וְהֵחֵל לִבְעֹט וְלִצְרֹם, לְהַגְעִישׁ וּלְטַלְטֵל

וְלִגְרֹם לַנַּוָּדִים וְלַמְּנַוְּטִים בַּמִּדְבָּר לָשׁוּב לִנְדוּדֵיהֶם

וּלְמַסְלוּל הַתְּנוּעָה הַקִּיּוּמִי שֶׁהוּסַט מֵהֶם.

וְכָךְ נֶהֱפַךְ הוּא לְכוֹכַב מַצְפּוּנָם.