טהרה

פָּשַׁטְתִּי אֶת מַחְשְׁבוֹתַי

בְּטֶרֶם טָבַלְתִּי בַּנָהָר 

לְטַהֲרָה מֻחְלֶטֶת,

לְוִדּוּא כִּי לֹא יִשָּׁאֲרוּ בִּי

אִיִּים יְבֵשִׁים עֲלֵיהֶם

תֵּשַׁבְנָה וְתִתְקַבַּעְנָה מַחְשְׁבוֹתַי.

וְהִנֵּה אֲנִי לְאַחַר צְלִילוֹת סְפוּרוֹת,

עֵירֻמָּה וּמְזֻמָּנָה

לְהַתְחִיל בִּטְוִיַּת הַיְּחָסִים

עִם הָאֵל הָאִישִׁי שֶׁלִּי הַנִּשְׁקָף מוּלִי,

עוֹלֶה מֵאַדְווֹת הַמַיִם,

עֶלֶם חֲמוּדוֹת.

מָה לְךָ וְלִי הַנְּקִיָּה כָּעֵת מִמַחְשָׁבוֹת בֶּלַע וּפֶרֶא?

מָה לְךָ כִּי בָּאתָ בְּעֵת טָהֳרָה, לָשֶׁבֶת עַל גְּדוֹתַי?

הַשְׁאֵר אֶת שָׁמַי נְקִיִּים מִתְּאָרִים :

תֹּאַר הַמַחְשָׁבָה וְתֹאַר הַהִתְפַּשְּׁטוּת לְמוּלְךָ.