בלילה ביקרה החכמה בחדרי

בַּלַּיְלָה בִּקְּרָה הַחָכְמָה בְּחַדְרִי.

הִיא הִתְדַּפְּקָה עַל חַלּוֹנִי כְּנַעַר צָעִיר מְעוֹפֵף

וְלֹא עָזְבָה עַד שֶׁהִכְנַסְתִּיהָ.

רְטֻבָּה מֵהַגֶּשֶׁם שֶׁלִּוָּה אוֹתָהּ בְּצֵאתָהּ

מֵעוֹלָמָהּ שֶׁהַכֹּל בּוֹ יֵשׁ,

הִתְיַשְּׁבָה עַל עֲרֵמַת הַכְּבִיסָה

וְשִׁנְּתָה אֶת דְּמוּתָהּ לְאֵם אוֹהֶבֶת.

"יֵשׁ כְּבָסִים לְקַפֵּל" אָמְרָה וְהֵחֵלָּה לַעֲמֹל

וַאֲנִי אַט אַט הִתְחַלְתִּי מִתְבַּהֶרֶת

וְרָצִיתִי לְהִצָּמֵד לְחָזָהּ

וְרִצִּיתִי שֶׁיִּצָּמֵד לְחָזִי

בְּהֶרֶף תַּחֲלוּפַת דְּמוּיוֹתֶיהָ.

מְסֻחְרֶרֶת מִתַּחְלוּפָה זוֹ

חָשַׁשְׁתִּי פֶּן תִּגַּשׁ הִיא לָאָרוֹן

וְתִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת

וּתְגַלֶּה שֶׁלֹּא הוֹתַרְתִּי לָהּ מָקוֹם.

אֲבָל הִיא אִם אוֹהֶבֶת

וְגַם נַעַר חוֹמֵד לָצוֹן

הֵחֵלָּה לְהָעִיף אֶת הַמְּיֻתָּר,

לְהָצִיף בְּמֵי גֶּשֶׁם אֶת הַמַּדָּפִים

וּלְרוֹקֵן אַנְדְּרָלָמוּסְיָה שֶׁבְּרֹאשׁ

לִקְרַאת סֵדֶר חָדָשׁ וְטוֹב.

וְזַמְּנִי.