רוֹמַנְסָה

הִבַּטְתִּי מִבַּעַד לַוִּילוֹן הַתַּחֲרָה

מְיַחֶלֶת לְשׁוּבְךָ, אַבִּירִי הֶעָשׂוּי לְלֹא חַת,

אֶל סְגִינְךָ הַמְּצֻחְצָח  כַּבֹּהַק,

בַּחֲנִיתְךָ עֲטוּיַת אֶבֶן תְּכֵלֶת, 

וּמִנְעָלֶיךָ הַגְּמִישִׁים מְכֻוְּנֵי הַלֶּכֶת

עֵינֶיךָ כְּלַפִּידִים עָלַי לְלֹא מָנוֹחַ-

אֶת נוֹשְׂאֵיהֶן הֵיאַךְ אֶשְׁכַּח,

הֶחֲשׇׁבְתָ שֶׁאֶת זִכְרְךָ  בִּמְהֵרָה אֶמְחַק?

מִפְּנֵי מָה בּוֹשַׁשְׁתָּ בּוֹא לִמְעוֹנֵנוּ?

הֲקָסְמָה לְךָ יַעֲלַת הַשֶּׁקֶר הַסְּמוּכָה?

הֵן רָעוֹת וּמָרוּת כַּוָּנוֹת מוֹחָהּ,

אַף תִּפֹּל בַּפַּח שֶׁטָּמְנָה, כְּסוּמָא. 

פִּזְמוֹן

רָאֹה רָאִיתִי, הֵיאַךְ אֶת עֲמִידָתְךְ שָׁבְרָה

וָאֶרְאֶה בְּמַפַּלְתְּךָ שֶׁהָיְתָה כֹּה פְּרִיכָה,

לְהֵיכָן הִסְתַּתְּרָה זוֹ הַגְּבוּרָה?

וּמֵעֵינֵי מִי הִסְתַּתְּרָה הַגְּבִירָה?

הֵן אֶת כָּל הַבְטָחוֹתֶיהָ לְכָל דּוֹרֵשׁ פִּזְּרָה,

לְבַסּוֹף תִּתְרָאֶה כְּמִי שֶׁזִּכְרָהּ נִמְחָה,

לְכָל עֵבֶר יֻשְׁלַךְ אֲפָרָהּ

וַאֲנִי בַּגָּרוֹן נִחָר אֶצְחַק.