נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לְאָחִי הַקָּטָן

לָמָּה

אֲנָשִׁים מִתְאַבְּדִים.  

זֶה הָיָה הַמַּשְׁבֵּר הַקִּיּוּמִי הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ;

הוּא הָיָה בֶּן שְׁמוֹנֶה,

אֲנִי עֶשֶׂר,

וְאִמָּא שֶׁלִּי הִקְשִׁיבָה מֵהַצַּד.

אַחֲרֵי כֵן, בְּחָכְמָתָהּ, אָמְרָה לִי:

כְּשֶׁאֲנָשִׁים לֹא מְבִינִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה

אַל תַּסְבִּירִי,

קַנְּאִי בָּהֶם בִּשְׁתִיקָה.