שִׁיר לְעָמְרִי וְגַל

אֲנִי זוֹכֶרֶת 

אַחֲרֵי הַפְּרֵידָה

הָיִיתִי בָּאָה אֲלֵיכֶם לַדִּירָה בִּרְחוֹב הַמַּעֲלוֹת

וְהָיִינוּ שׁוֹתִים יַיִן

וְצוֹחֲקִים 

וְהָיִינוּ מִתְחַבְּקִים

וּבוֹכִים

וְאָהַבְתִּי אֶתְכֶם אַהֲבָה שֶׁהִרְחִיבָה לִי אֶת הַלֵּב

וּמֵאָז הוּא לֹא הִתְכַּווֵץ

כְּמוֹ חֻלְצָה שֶׁהִשְׁאַלְתִּי מִכֶּם

וְהַבַּד נִמְתָּח

עַד שֶׁאֲמַרְתֶּם

לֹא חָשׁוּב, תַּשְׁאִירִי אֶצְלֵךְ.