מתוך ספר השעות / הספר על חיי הנזירות / "Du siehst, ich will viel"

אַתָּה רוֹאֶה, אֲנִי רוֹצֶה הַרְבֵּה.

אוּלַי אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַכֹּל.

הַחֲשֵׁכָה שֶׁל נְפִילַת הַמִּכְלָל.

וְכָל נִצְנוּץ אוֹר גּוֹבֵר מִתְעַלֶּה וּמַרְבֶּה.

כֹּה רַבִּים שֶׁחַיִּים וּכְלָל לֹא רוֹצִים,

וּבָעוֹלָם קַלֵּי רֹאשׁ הֵם נָעִים וְנָדִים

רֶגֶשׁ קַר בָּם שׁוֹלֵט.

אַךְ אַתָּה מִתְאַוֶּה לְקִרְאַת כָּל פָּנִים,

שֶׁל צָמֵא וּמְשָׁרֵת.

אַתָּה מִתְאַוֶּה לְכָל מִי שֶׁנִּצְרָךְ

לְךָ כִּכְלִי בְּכָל עֵת.

עוֹד לֹא מְאֻחָר כִּי עוֹד אֵין אַתָּה מֵת

לִצְלֹל אֶל עָמְקֵי רַחְמְךָ הָרַךְ,

שֶׁבּוֹ מִתְגַּלִּים הַחַיִּים בְּהַשְׁקֵט.

נוסח עברי: עמרי גולדשטיין