עוֹל שֶל אֵם עִברִיָּה

הָרְחוֹב אָבֵל הַבּוֹקֶר,

אֲנָשִים בְּסַפְסָלִים בּוֹהִים בַּחָלָל.

אֲפִילוּ מְנוֹעֵי הָרְכָבִים שוֹמְרִים עַל שְׁתִיקָה.

צִחְקוּק שֶל תּוֹם מְפַלֵּחַ אֶת הַדְּמָמָה,

זוֹ אֵם עִם שְנֵי יַלְדֶיהָ הַקְּטַנִים,

קְטַנִים מִדַּי בִּשְבִיל לָדַעַת.

עוֹבֶרֶת אִתָּם אֶת הַכְּבִיש,

עוֹטֶפֶת אוֹתָם בְּמַחְשָבָה,

שֶשׁוּם דָּבָר רַע לֹא קָרָה.

עוֹל שֶל אֵם עִברִיָּה.

אלעד י. פרימו