רִקְדִי סְבִיבִי גַּם הַלַּיְלָה.

אֶתְפֹּס אוֹתָךְ פַּעַם

וְתַדְלִיקִי אֶת הָאוֹר עַל

כָּל מַחְסְנֵי הַקַּיִץ הַזֶּה

לֹא אֶשְׁמַע אוֹתָךְ רַק כְּשֶׁאַתְּ עוֹזֶבֶת

כְּמוֹ הָעֵץ הַמְּרַשְׁרֵשׁ בַּחָצֵר,

רַק

בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּפּוֹר מְנַתֶּרֶת לְהִנָּתֵק מֵאֶצְבְּעוֹתָיו

שְׁלָל חֲפָצֵינוּ כְּבֵדִים

וְלֹא תּוֹסִיפִי גַּם אֶת כֹּבֶד הַדָּם שֶׁבַּגּוּף

עוֹד יוֹם הָיִינוּ כִּגְמַלִּים צְמֵאִים בַּמִּדְבָּר הַחַם

וְהַדֶּרֶךְ מְנַשֶּׁקֶת מֶרְחַקִּים.

(מתוך הספר 'מותק החושך' / נחי וייס 2021)