לשמוע ילדים רצים בפארק ולתהות "האם יהיו לי?"
לעמוד מהצד ולראות כיצד חיי רצים מצמוץ אחד - כבר יולי.
להשלים כי האביב מביא פריחה והפריחה אותי תוקפת.
להיזכר שזו 'תקופה', גם היא חולפת.
לחשוש מהעבר, מהקיים והעתיד. לכתוב את זה על דף נטול מדיו- ולהתמיד.
אלו הן מספר הצצות חפוזות לאופיי שמשתנה לנגד עיניים זרות, כמו רגליים קרות מתחת לשמיכתי שלי.
כי אין צדק, אם לא מחפשים.