זה רעש העלים,

המתרקדים ברחוב,

לרגלי פנס בודד המכתים את שסביבו בצבעי תפוז.

זו שריקת נערים לחבריהם הנשמעת ממרחקים.

או שמא נהמת המקרר,

המתלונן בשקט על עבודתו הנאמנה.

אלו רחשי הלילה,

שכמו מדברים אליי,

מאזינים למחשבותיי,

ונותנים להם דרור להיות חופשיים.

עירומים ונטולי ביקורת.