רֹב חַיַּי הָיִיתִי (אוּלַי עֲדַיִן) בַּיְישָׁנִית

מָה שֶׁשָּׂם אוֹתִי בִּמְקוֹם הַבּוֹחֵן וְהַמַּבִּיט

וּמָה שֶׁגִּלִּיתִי הֵן מיליון תובנות

ולָמַדְתִּי לְזַהוֹת ניואנסים בִּשְּׁנִיּוֹת.

גִּלִּיתִי אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מָה שֶׁרוֹאִים

גִּלִּיתִי אֲנָשִׁים שֶׁל מֵאֲחוֹרִי הַגַּב

גִּלִּיתִי אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ בַּכִּשְׁלוֹנוֹת כְּמוֹ בַּפְּרָסִים

וְגִלִּיתִי אֲנָשִׁים שֶׁל אַחַר כָּךְ וְלֹא עַכְשָׁיו

וְרָאִיתִי הִתְנַהֲגֻיּוֹת סבוכות 

שֶׁכְּדֵי לְהָבִין אוֹתָן צָרִיךְ קוֹד

וְלָמַדְתִּי עַל בְּשָׂרִי עֲמֻקּוֹת

אֵיךְ סְבִיבָן לִרְקֹד

לְהִתְקָרֵב אַךְ לֹא לְהִתְמַסֵּר

הָאֵשׁ מִקָּרוֹב שׂוֹרֶפֶת מִדַּי

גַּם לֹא לְהִתְרַחֵק, כִּי אָז חָסֵר

התמודדות עִם מָה שֶׁנִּקְרָאִים חַיַּי

וְרָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁתּוֹפְסִים תַּחַת

אֲבָל מָה שֶׁלָּמַדְתִּי יְדִידַי

שֶׁיּוֹם אֶחָד אַתָּה מָעַל וְיוֹם אַחֲרֵי מִתַּחַת

אָז לִפְעָמִים דַּי לָהֶם בַּשְּׁתִיקָה. לפחות כְּדָאִי.

אָז תָּמִיד כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִי 

אֲנִי יָשָׁר זוֹכֶרֶת כְּמוֹ הַתְרָאָה:

(וּכְדֵי לִשְׁמֹר עַל מיכלית הַצְּנִיעוּת מְלֵאָה)

הצלחתך בפני עצמה עומדת ולא בהשוואה

כשלמישהו אַחֵר לֹא הוֹלֵךְ

הֲכִי קַל לִהְיוֹת זֶה שֶׁדּוֹרֵך

שֶׁמְּדַבֵּר וּמֵרִים גַּבָּה

אֲבָל תַּגִּיד, מָתַי הֵעַזְתָּ לָאַחֲרוֹנָה לִהְיוֹת בָּאֱמֶת

להיות בֶּאֱמֶת אַתָּה?

וְתָבִינוּ יַקִּירַי, שָׁנִים שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת

לִמְּדוּ אוֹתִי אֶת הַבָּאוֹת

אֵלֶּה הבכאילו

לֹא יִתְּנוּ לָכֶם בָּאֱמֶת לִהְיוֹת

אָז אַל תִּיפְלוּ לְשֵׁם אֲפִלּוּ

מָה שֶׁלָּהֶם חֹמֶר לְבְּדִיחוֹת

נִקְרָא אצלינו-פָּשׁוּט לִחְיוֹת.

כִּי כֵּן, לִפְעָמִים תצאו מִזֶּה הזויים

רָאִיתִי כָּאֵלֶּה אינספור

אֲבָל אִם לֹא תעזו תהיו קְפוּאִים

דְּמֻיּוֹת קַרְטוֹן צְבוּעִים בָּאָפֹר

וּמָה שֶׁקָּשֶׁה זֶה שֶׁאַתָּה לוֹחֵץ לָהֶם בִּפְנִים

וּבִּמְקוֹם לְהִתְמוֹדֵד הֵם מַעֲדִיפִים לְסּוֹבֵב

אֶת הַהֶדֶף חָזְרָה אֵלֶיךָ, עָדִיף בַּפָּנִים

כִּי מָה שעוררת עוֹד מְדַמֵּם וְכוֹאֵב

תִּסְמְכוּ עָלַי אַל תִּהְיוּ בכאילו

תִּהְיוּ בֶּאֱמֶת, תִּחְיוּ וְתָעֵזּוּ

עַל כֹּל פַּעַם שֶׁתַּעֲשׂוּ מֵעַצְמְכֶם צְחוֹק וּבְדִיחָה אֲפִלּוּ

אוּלַי תהיה פעם שתַּעֲשׂוּ מַהְפֵּכָה וְהָרִים וּגְבָעוֹת תָּזִיזוּ

תָּמִיד יִהְיוּ אֶת אֵלֶּה מֵהַצָּד

שָׁרַק מַחְכִּים שֶׁתִּפֹּל וְתִמְעַד

בֵּינֵינוּ, הֵם שָׁכְחוּ קְצָת מָה זֶה לִהְיוֹת יְלָדִים

וְלָכֵן, תִּשְׁמְעוּ מתובנות שֶׁל בַּיְשָׁנִים

כְּשֶׁאַתֶּם תִּרְאוּ מִישֶׁהוּ מְפַשֵּׁל

שֶׁאָמַר מַשֶּׁהוּ הזוי בְּטָעוּת

אוֹ פִּתְאוֹם מִתְפָּרֵץ וְשׁוֹאֵל

מַשֶּׁהוּ חָסֵר טאקט לָמוּת

שהעֵז לְהִתְבַּלֵּט וְיָצָא לוֹ עָקֹם:

אַל תִּהְיוּ אַלָּה שֶׁמְּעוֹדְדִים אֶת הַנְּפִילָה,

תִּהְיוּ אלה 

שֶׁעוֹזְרִים לוֹ

לָקוּם.